היכרות עם תכונות ומאפיינים של מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית יכולה לסייע לכל אזרח ואזרחית בישראל למצות את הזכויות שלה. במאמר הבא נסביר מהי בדיוק בריאות תעסוקתית, את מי אפשר לתבוע בגין מחלות מקצוע וכמובן גם עם מי כדאי להתייעץ
תקנות המוסד לביטוח לאומי מגדירות בין היתר מהי מחלת מקצוע. לפי ההגדרה, מדובר במחלה שהמבוטח חלה בה עקב עבודתו. יתרה על כך, התקנות קובעות שעל אותה מחלה להופיע ברשימת מחלות סגורה שמתעדכנת אחת לתקופה מסוימת על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. על רקע הדברים הללו, אפשר להבין גם את המאפיינים המיוחדים של מחלות מקצוע וגם את ההבדל בין בריאות תעסוקתית וכללית.
במילים אחרות, בריאות תעסוקתית מושפעת מהתעסוקה ומהעבודה של האזרח או האזרחית. גם בלי להיכנס אל עובי הקורה על מנת להשוות בין מבוטחים בביטוח הלאומי לבין כאלה שאינם מבוטחים, ניתן להבין את הקשר בין תקנות אלו לבין זכויות שקבועות בחוק. בנוסף, חשוב לציין שמחלת מקצוע נקבעת על ידי המוסד לביטוח לאומי והיא מוגדרת כזו רק אם העובד חלה בה כאשר הייתה קבועה כמחלת מקצוע – אך זה תקף גם עקב עבודה כשכיר וגם עקב עיסוק כעובד עצמאי.
איך הביטוח הלאומי קובע מהי מחלת מקצוע?
באופן כללי, המוסד לביטוח לאומי משתמש במספר פרמטרים אובייקטיביים על מנת לקבוע מהי מחלת מקצוע ומתי ניתן להגיש בגינה תביעות למיצוי זכויות. כך לדוגמא נקבע בתקנות שהמחלה נחשבת לכל עובד כמחלת מקצוע, במידה והיא נגרמה לו באופן ישיר כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה וכחלק מתנאי העבודה. כפועל יוצא מכך, מחלות מקצוע הן אלו אשר קשורות אל סביבת העבודה – אך לא בהכרח אל בעיות רפואיות שקשורות רק אל המטופל ואל הרקע האישי שלו.
לשם השוואה, יש סעיף בחוק הביטוח הלאומי שמגדיר מהי פגיעה בעבודה ושם נקבע שמדובר או על מחלת מקצוע או על תאונת עבודה. מטבע הדברים, תאונת עבודה היא אירוע בעל מאפיינים אחרים לגמרי. במהלך אירוע מהסוג של תאונת עבודה, אין משמעות ספציפית לתנאי הסביבה או לחומרים שאליהם נחשף העובד. במקום זה, בודקים האם התאונה התרחשה עקב העבודה של העובד, בין אם בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה לבית. בכל מקרה, מדובר על תחומים שקשורים אל בריאות תעסוקתית.
את מי תובעים בגין מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית?
מחלות, תאונות או אירועים שונים שחוסים תחת הנושא הכללי של בריאות תעסוקתית מקימות עילה לתביעה. ברוב המקרים, המטרה היא להוכיח שנקבעה נכות כתוצאה מהפגיעה במהלך העבודה או כאמור בגלל התנאים והחומרים שאליהם נחשף העובד. אם מצליחים להוכיח את זה, ייתכן והעובד יהיה זכאי לתשלום קצבת נכות או מענק נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
תביעה בגין מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית צריך להגיש ישירות אל המוסד לביטוח לאומי. הבעיה היא שהתהליך עצמו מורכב ועשוי לקחת זמן רב, בעיקר כי קיימות גם אפשרויות של הגשת ערעור אל הערכאות המקובלות. עם זאת, כדאי להכיר את התהליך ואת המאפיינים שלו.
מה כולל הליך הגשת תביעה בין מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית?
אלו לדוגמא השלבים המרכזיים שמרכיבים את ההליך של מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית, עבור עצמאיים או שכירים כאחד, לרבות השלבים שבהם בוחרים להגיש ערעור במידה והבקשה המקורית איננה מתקבלת:
א. הגשת תביעה לדמי פגיעה – נפגע עבודה רשאי על פי החוק להגיש תביעה ולדרוש דמי פגיעה. אפשרות אחת היא להתייעץ עם עורך דין על מנת לבדוק מראש האם ישנה עילה להגשת תביעה מן הסוג הזה, בעוד אפשרות שנייה היא להגיש את התביעה לאחר הכנת שיעורי הבית בצורה עצמאית. כך או כך, השלב של הגשת התביעה קריטי לצורך הנעת התהליך.
ב. קבלת דמי פגיעה – בשלב השני מקבלים את דמי הפגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לדיווחים והרישומים המופיעים אצל המוסד לביטוח לאומי. מטבע הדברים, דמי פגיעה אצל שכירים נקבעים על פי דיווחים שמועברים על ידי המעסיק. מנגד, עצמאיים מקבלים את דמי הפגיעה על פי הדיווחים ותשלום הביטוח הלאומי שאותו הם מעבירים מדי חודש.
ג. הגשת תביעה לגמלת נכות – בשלב הבא ניתן להגיש תביעה לגמלת נכות. יש הבדל בין דמי פגיעה לבין גמלת נכות וגם הקריטריונים עצמם שונים, אבל צריך קודם להשלים את קבלת דמי הפגיעה על מנת לעבור לשלב של הגשת תביעה לגמלת נכות.
ד. בדיקה על ידי ועדה רפואית – ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי היא הגוף המקצועי המוסמך לקבוע האם אכן הייתה פגיעה, מה הייתה מידת הפגיעה על פי התקנות של מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית ואיזה השלכות יש לזה מבחינת איכות החיים והרווחה של המבוטח. כמו כן, בדיקה על ידי ועדה רפואית היא אירוע שכדאי להיערך אליו מראש עם כמה שיותר מסמכים, הסברים, נימוקים ודוגמאות שמבססים את הטענה המרכזית של המבוטח.
ה. קביעת דרגת הנכות – ועדה רפואית מוסמכת על פי החוק לקבוע את דרגת הנכות. במידה והתשובה חיובית ונקבעת דרגת נכות על פי דרישת המבוטח ולאחר החלטה של הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, קובעים את גובה הקצבה על פי התקנות. במידה ולא, ניתן להגיש ערעור. כמו כן, כדאי לדעת שבנכות זמנית אפשר לקבל זכאות לקצבה זמנית לנכה נזקק. חוץ מזה, אפשר לבקש דיון חדש במידה וחלה החמרה במצב הכלכלי או הרפואי.
עם מי אפשר להתייעץ לגבי בריאות תעסוקתית?
כל האמור לעיל נועד על מנת להבהיר גם את המורכבות וגם את היתרונות של הגשת תביעה בגין מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית. מצד אחד, הגשת תביעה מן הסוג הזה היא חלק מתוך תהליך ארוך יותר שבו צריך להתנהל מול הרשויות, גופי הציבור ובעיקר המוסד לביטוח לאומי. מצד שני, תביעה שמתקבלת על ידי המוסד לביטוח לאומי או ועדה רפואית יכולה להעניק זכות חשובה מאוד לקבלת קצבה או גמלה.
החדשות הטובות הן שלא חייבים לעבור לבד את השלבים השונים של הגשת תביעה בגין מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית. התייעצות עם המומחים של ש.פ.י בטיחות ואיכות בע"מ עוזרת לרכז את כל השאלות תחת קורת גג אחת, לרבות להגיש את המסמכים הרלוונטיים ולקצר את התהליך ואת ההשלכות שלו.
למה לבחור ש.פ.י בטיחות ואיכות בע"מ?
ש.פ.י בטיחות ואיכות בע"מ מתמחה בנושא של מחלות מקצוע ובריאות תעסוקתית. לנו יש את הניסיון, את המיומנות ואת הכלים הנדרשים על מנת לספק מענה לצרכים של קהל היעד וכדי לרכז את הדרישות גם מול הרשויות. אפשר לפנות אלינו בכל שלב של הגשת תביעה או דרישה לקבלת גמלה ודמי פגיעה, לרבות בשלבים מוקדמים יחסית של בירור זכאות כללית.
התייעצות עם ש.פ.י בטיחות ואיכות בע"מ היא כרגע הצעד היחיד שמפריד בינך לבין מיצוי מלא של הזכויות השמורות לך על פי החוק. בשביל לקבל דמי פגיעה, גמלה או כל סעד אחר, כדאי לפנות אל ש.פ.י בטיחות ואיכות בע"מ וליהנות מליווי אישי ומקצועי. אנו נשמח לעמוד לרשותך
ממש עכשיו לאחר השארת פרטים באתר.
לשירותי יועץ בטיחות של ש.פ.י – הקליקו כאן